מאת אמנון ברזילי

במסגרת מגמת ההתקרבות בין רוסיה לישראל בתחום החלל הגיע לישראל בשבוע שעבר בוריס וולינוב, הקוסמונאוט היהודי היחיד. וולינוב, מחלוצי הקוסמונאוטים שהתאמן בצוותא עם יורי גאגארין, עבר שתי תקלות נחיתה בטיסותיו לחלל והזדהה עם תחושותיהם של אילן רמון וחבריו באסון "קולומביה". חלק מביקורו הוא מקדיש לחיפוש שורשים


ביקורו בישראל של הקוסמונאוט הרוסי קולונל בוריס ולנטינוביץ וולינוב הוא איתות אחד מני רבים, שרוסיה מעבירה במסגרת העניין שהיא מגלה ביכולת הישראלית בתחום החלל. כבר לפני חמש שנים הציעה ממשלת רוסיה לממשלת ישראל לחתום על הסכם לשיתוף פעולה בתחום החלל. ישראל מתחמקת, ורואה בכך סוג של עונש על כך שרוסיה ממשיכה לסייע בתוכניות הגרעין של איראן. ישראל הראתה לרוסיה כתף קרה גם כשסגן ראש סוכנות החלל הרוסית הגיע לישראל לפני כארבע
שנים, והציע להכשיר טייס של חיל האוויר כקוסמונאוט כדי שיוכל להשתלב
בצוות שיטוס בלוויין רוסי לתחנת החלל "מיר". ישראל העדיפה לשלב את
טייסיה כאסטרונאוטים בתוכניות של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א. באופן
רשמי היא נימקה זאת בכך שרוסיה דרשה סכום כסף נכבד בעבור הכשרת
הישראלי.

ועם זאת, מתברר כי המציאות הכלכלית חזקה יותר מהאינטרסים המדיניים.
בעוד הקשרים המוגבלים למדי בין ישראל לארה"ב בתחום החלל הם במישור
המדעי, פורחים קשרי המסחר בתחום החלל בין חברות ישראליות לחברות
רוסיות. התעשייה הישראלית מגלה כי גם בתחום החלל לכוחות השוק יש
יכולת גדולה יותר משל הפוליטיקאים. ברוסיה נמצא שילוב של יכולת
טכנולוגית גבוהה ועלות נמוכה יחסית בתחום השיגורים לחלל.

בעוד כחודשיים ישוגר לוויין התקשורת הישראלי "עמוס 2" על גבי משגר
רוסי, "סויוז", מבסיס טילים בבייקנור שבקזחסטן. הלוויין, השוקל כ1.4-
טונות, היה מיועד לשיגור על גבי המשגר הצרפתי "אריאן 5". בגלל מריבה
שפרצה בין הצרפתים לבין חברת חל"ל הישראלית, בעלת הלוויין, עוכב
השיגור, ובסופו של דבר סוכם ש"עמוס 2" ישוגר על גבי משגר רוסי. אם
השיגור יעלה יפה, אומר מנהל סוכנות החלל הישראלית, אבי הר-אבן, ייפתח
שוק חדש לשיגורים מתחרים והתעשייה הישראלית תוכל להפיק מכך תועלת.

השיגור הקרוב הוא המשך לרצף בן שלושה שיגורי לוויינים ישראליים
באמצעות משגרים רוסיים. הראשון, לוויין הניסוי המדעי של הטכניון
"טכסאט", נכשל. אחריו בא שיגור שני ומוצלח של "טכסאט". ולפני כשנתיים
שוגר לחלל לוויין הצילום האזרחי "ארוס". גם הלוויין השני בסדרת
"ארוס" ישוגר על גבי משגר רוסי.

גיבור ברית המועצות

וולינוב ורעייתו הפרופסורית תמרה, מומחית למתכות, הגיעו לישראל בשבוע
שעבר כאורחי מכון פישר למחקר אסטרטגי אווירי וחלל, מיסודה של עמותת
חיל האוויר. ראש המכון, רפי הרלב, לשעבר מנכ"ל אל על, אומר כי העובדה
שהקולונל וולינוב הוא לא רק קוסמונאוט רוסי אלא גם בעל שורשים
יהודיים היתה מרכיב חשוב בהחלטה לארח אותו בארץ. בביקורו בישראל נפגש
וולינוב עם שר המדע אליעזר זנדברג, עם סגן מפקד חיל האוויר תא"ל
אליעזר שקדי ועם פרופ' יובל נאמן, סייר במפעלי התעשייה האווירית
העוסקים בחלל ונפגש עם עולים מרוסיה. כמו כן הוא ממשיך לנסות לברר,
עד עזיבתו את הארץ מחר, אם יש לו בישראל קרובי משפחה (עד כה ללא
הצלחה). ביקורו נוצל על ידי מכון פישר כדי לקיים מפגש עם תלמידים
שוחרי מדע החלל וחוקרים, ששמעו ממנו על הרפתקאותיו בחלל. "כשראיתי
מהחלל את מדינת ישראל היתה לזה משמעות מיוחדת בשבילי", הוא סיפר.

וולינוב, הקוסמונאוט היהודי הראשון והיחיד, הוא גם הקוסמונאוט הרוסי
הראשון שמבקר בישראל. לזכותו נרשמו שתי פריצות דרך היסטוריות בתחום
החלל. בטיסתו הראשונה הוא היה מפקד החללית "סויוז 5", שביצעה את
פעולת ההתחברות הראשונה בחלל עם חללית אחרת ("סויוז 4"). בטיסתו
השנייה הוא היה המפקד הראשון של תחנת החלל הצבאית של ברית המועצות,
"סאליוט 5". ככל הקוסמונאוטים הסובייטים, וולינוב קיבל את עיטור
הגבורה של ברית המועצות על כל אחת מטיסותיו. את העיטורים הוא עונד
בגאווה על חזהו. הוא גם אחד מהקוסמונאוטים שהונצח על בול שברית
המועצות הנפיקה.

גם היום, עשרות שנים אחרי טיסותיו בחלל, לא נלאה וולינוב מלשחזר את
הרגעים הדרמטיים והמפחידים של השיבה מהחלל לכדור הארץ. בשתי טיסותיו
כמפקד חללית היה מלווה שלב הכניסה לאטמוספירה בסדרת כשלים שהזכירו את
הטרגדיה של "קולומביה", מעבורת החלל האמריקאית שהתרסקה בתחילת השנה.
בהבדל אחד: נחיתותיו של וולינוב הסתיימו בשלום. עם זאת, בנחיתה
השנייה נשברו שיניו כתוצאה מהחבטה בקרקע. "לכן", אומר וולינוב, שעקב
אחר טיסתה של "קולומביה", "יכולתי להרגיש מה שחשו אילן רמון והצוות
שהיה על סיפון המעבורת".

וולינוב משתייך לקבוצה המהוללת הקרויה "חבורת גאגארין", על שמו של
הקוסמונאוט הרוסי יורי גאגארין. באמצע שנות ה50-, כששירת כטייס קרב
בחיל האוויר הרוסי, היה וולינוב בין עשרים הטייסים המצטיינים שנבחרו
להשתלב בתוכנית החלל הרוסית. הם היו הגרעין הראשון, שהתאמן במשך כחמש
שנים לתפקיד קוסמונאוטים. יורי גאגארין עשה היסטוריה כאשר ב12-
באפריל 1961 טס בחללית "ווסטוק 1" והיה לאדם הראשון שטס בחלל. עד
היום מציינים ברוסיה את תאריך המראתו כיום השנה של תוכנית החלל
הרוסית.

וולינוב מספר כי הוא וגאגארין היו חברים בני אותו גיל וגרו בשכנות.
גאגארין נהרג בהתנגשות בין מטוסים ב27- במארס 1968. מאז וולינוב
ואשתו שומרים על קשר רצוף עם ולנטינה, אלמנתו של גאגארין.

וולינוב נאלץ להמתין שמונה שנים עד שקיבל את הזדמנות חייו ב1969-,
כשמונה למפקד החללית "סויוז 5". חלפו שבע שנים נוספות ובשנת 1976 הוא
שב לחלל כמפקד הראשון של "סאליוט 5". במשימה זו שהה בחלל 49 יום.

מתח עם הקוסמונאוטיות

וולינוב נולד בשנת 1935 באירקוטסק שבסיביר. הוא יהודי מצד אמו יבגניה
ישראליובנה ("בת ישראל", הוא מדגיש), שהיתה רופאה כירורגית. הוא גדל
בבית ללא כל קשר למסורת יהודית דתית. "בסיביר העם פתוח בלבו", הוא
אומר, "היינו כולנו משפחה אחת. אף אחד לא אמר: 'אתה יהודי'".

העובדה שאמו היתה יהודייה מעולם לא הוזכרה ולא היתה מכשול בדרכו בחיל
האוויר. עם זאת מקנן בלבו ספק אם יש קשר בין יהדותו לבין הזמן הממושך
שנאלץ להמתין עד שנבחר לפקד על חללית. "אף פעם לא הרגשתי קיפוח", הוא
מספר, "אבל חיכיתי שמונה שנים עד שנבחרתי לטוס. זה היה דבר נדיר. בכל
אחת מהטיסות לחלל, מאז 1961 ועד 1969, נשארתי על הקרקע כטייס גיבוי.
בדרך כלל מי שמתפקד כטייס גיבוי, אחרי שלוש פעמים הוא מפסיק, כי הוא
סחוט נפשית. קשה להתכונן כל הזמן, להיות מוכן ובסוף לא לטוס. אני
הייתי חזק ונשארתי. אבל מעולם אף אחד לא אמר לי באופן ישיר, כי
העיכוב קרה משום שאני יהודי".

ביום שלישי שעבר התכנסו בבית חיל האוויר בהרצליה קבוצה של טייסים
בכירים בחיל האוויר וצעירים שוחרי מדע החלל וחוקרים כדי לפגוש את
הקולונל וולינוב. הקוסמונאוט הרוסי ריתק את הנוכחים בחוויות מסמרות
השיער שעבר. מקבוצת עשרים הקוסמונאוטים הראשונים שטסו לחלל נותרו רק
שישה בחיים. וולינוב, אם כן, הוא עד חשוב ומקור למידע על תוכניות
החלל מעבר למסך הברזל עד קריסת ברית המועצות בשנת 1990, מועד פרישתו
לגמלאות.

מאחר שהם היו הקוסמונאוטים הראשונים, מהנדסי החלליות ביצעו את
הניסויים הראשונים על גופם. "התחלנו מאפס", הוא מספר, "לא ידעו אז
איך להכין אנשים לטיסה בחלל". הם היו אלו שניסו את בולמי הזעזועים
וספגו את החבטות, עד שיום אחד הודיעו כי לא יסכימו עוד להשתתף
בניסויים כאלה. גם הניסויים בהזנה בתנאים של חוסר משקל היו קשים.
כתוסף מזון בלעו הקוסמונאוטים קוביות בגודל של סמ"ק. "כשהכנסתי את
הקובייה לפה, הכל התפרק לפירורים מיקרוסקופיים וכשפתחתי את הפה הכל
עף החוצה וחלק חדר לדרכי הנשימה. הצענו ללגום מים עם האכילה, ואז
הקובייה הזאת הפכה למשהו בטעם של ספוג".

בקבוצת הקוסמונאוטים הראשונים היו גם נשים, וב16- ביוני 1963 שוגרה
לחלל הקוסמונאוטית הראשונה, ולנטינה טרשקובה. הטיסה של האשה הראשונה
בעולם בחלל היתה לחלק בלתי נפרד מהתעמולה שניהלה ברית המועצות לקידום
מטרותיה בעולם. וולינוב סיפר על המתח שנוצר בקבוצה: "היינו אז קבוצה
של גברים ונשים. הייתי בן 28, מה למדתי על האופי הנשי? שאשה, כאשר יש
לה יותר מדי משימות, יכולה להגיד שהיא עייפה וקשה לה. וזה מה
שחווינו. אחרי טרשקובה קבוצת הנשים פורקה ולא היו עוד טיסות של
נשים".

לאחר שהפסיק לטוס בחלל עבד וולינוב במרכז הרוסי לחקר החלל על שם
גאגארין כראש צוות קוסמונאוטים. "אני יודע הכל, בכל התחומים שבהם
עסקתי", הוא אומר בגאווה. כשהוא נשאל איך הרגיש כיהודי במלחמת יום
הכיפורים, כאשר ידע שברית המועצות התייצבה לצדן של מצרים וסוריה,
השיב וולינוב: "אני קוסמונאוט, אני לא עוסק בפוליטיקה".



תחנת החלל היתה מצוידת בתותח

בעקבות בנייתה של תחנת החלל הצבאית "סאליוט 5" ב1976-, התעורר במערב
החשש שמרוץ החימוש בין ברית המועצות לארצות הברית יועתק לחלל.
וולינוב: "צריך להיות משוגע כדי להשתמש בחלל למטרות צבאיות. גם אנחנו
וגם האמריקאים הבנו את זה טוב מאוד". אבל כשהוא נשאל איזה חלק
מתוכנית החלל הרוסית התמקד בתחום הצבאי, השיב וולינוב כי אינו עוסק
באחוזים וציין כי "בדקנו בניסויים איך ניתן באמצעות החלל לעזור לצבא,
האם רואים אוניות, בני אדם, האם אפשר לצלם מהחלל. אסתפק בזה".

סגן נשיא אגודת החלל הישראלית, טל ענבר, טען כי בספרות המקצועית
התפרסם שתחנת החלל הצבאית שעליה פיקד וולינוב היתה מצוידת בתותח.
וולינוב אישר את המידע. אבל בתשובה לשאלה נוספת אמר, כי לא זכור לו
שהתחנה היתה מצוידת גם בפגזי תותחים. ענבר טוען כי ככל הידוע תחנת
החלל הצבאית היתה מצוידת בתותח בקוטר של 30 מ"מ, שנועד להגנה עצמית
במקרה של ירי טילים לעבר התחנה וגם כדי להרתיע את האמריקאים.